נריה, בנם של מיכל וברוך, אחיהם של עקיבא, מוריה, הלל, רננה, אודיה, אביחי ויחזקאל, נולד בחיפה בא‘ באב תשס“א (21 ביולי 2001) וגדל בחיפה בבית שהתאפיין בערכי תורה, ארץ ועם ישראל.
מאז מלאו לו שש שנים התנדב נריה בעמותת מבשר שלום וסייע בהכנה ובחלוקה של סלי מזון. הוא למד בבית הספר היסודי ברכסים ובחטיבת הביניים שבמגדל העמק. מאחר שהיה איש עמל ואוהב הארץ, בחר נריה ללמוד בישיבה התיכונית רגבים, המשלבת לימוד תורה וחקלאות. הוא התייחד בחריצות ובכוחות של נתינה ועשייה. היה לו חיבור עמוק לאדמה ולסביבה. טרם גיוסו התנדב בחוות טורעאן, חווה חקלאית גדולה סמוך לקיבוץ בית רימון שבגליל התחתון, והחווה הייתה לביתו השני.
נריה בחר בשירות משמעותי. הוא הגיע לבסיס הקליטה והמיון ללא זימון וביקש: ”גייסו אותי“. הוא שירת בחיל ההנדסה הקרבית והיה מפקד כיתה בגדוד 603, גדוד להב, שבחטיבה 7.
בשמחת תורה תשפ“ד, 7 באוקטובר 2023, הגיעו נריה ויחידתו לקיבוץ בארי. הם טיהרו בתים וחילצו לכודים רבים. בשעת לילה ליד גן הילדים של בארי נהרג נריה בחילופי אש עם מחבלים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]