גל מאיר, בנם של חנה וגדי, אחיהם של גיא, רותם, יעל ורוז, נולד בהרצלייה בי"ח במנחם אב תשנ"ח (10 באוגוסט 1998). הוא למד בבית הספר היסודי אלון, בחטיבת הביניים בן־גוריון ובתיכון הראשונים בעירו. היה חניך בתנועת הצופים. בנעוריו התאהב בטריאתלון וברכיבה על אופניים, והים היה לו לבית.
גל החל את שירותו הצבאי בשייטת 13, ואחר זמן מה בחר לעבור לשרת ביחידת מגלן, ובה היה לוחם וחובש. הוא התאהב בתחום הרפואה ושמח על ההזדמנות לסייע לאחרים. חבריו ליחידה העידו על מקצועיותו.
עם שחרורו יצא למסע חוצה עולם, גלש בחופים ופקד אתרי סקי; חי את החיים בשמחה גדולה. בשנתו האחרונה היה סטודנט לביו־אינפורמטיקה באוניברסיטת תל אביב. גל היה איש של אנשים, אוהב ואהוב. שילב בין חוש הומור מפותח לרצינות תהומית.
במלחמת התקומה היה גל לוחם וחובש בגדוד 699. בכ"ד בכסלו תשפ"ד, 7 בדצמבר 2023, נפל גל בקרב בצפון רצועת עזה. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית שבבית העלמין
בהרצלייה.
אביו, רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, ספד לו: "נולדת לפני עשרים וחמש שנה בעת ששירתי כמפקד חטיבת גולני. אימא עדכנה אותי שהיא בדרך לבית חולים. מיהרתי מרמת הגולן, אך הגעתי באיחור. לפני שלושה חודשים בטיול משפחתי הזכרתי את זה. אתה אמרת לי באחת משיחות הנפש שהייתי חסר לך מאוד הרבה מאוד שנים. עניתי לך שאני בטוח שאימא הייתה בשבילך כל הזמן".
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
