אלישי, בנה של אושריה ואחיו של אבישי, נולד בבית החולים סורוקה בבאר שבע בו' בטבת תשס“ה (18 בדצמבר 2004). אלישי גדל בדימונה ולמד בבית הספר היסודי על שם רבין ובתיכון זינמן בעיר. הוא היה תלמיד מצטיין, מנומס ואהוב על מוריו וחבריו.
לאלישי היו תחביבים רבים, ובהם מוזיקה, מחשבים וספורט. הוא אהב במיוחד גיימינג וכתיבת קודים, ועסק בעיצוב גרפי ובצילום. בזכות תחביביו אלה אסף חברים טובים מכל חלקי הארץ.
לאלישי היה קסם אישי מיוחד, והוא נגע בלב של כל מי שהכיר אותו. הוא אהב את החיים, ידע להיטיב עם הסובבים אותו, ושפת אימו הייתה עבורו מקור לחיבור עמוק לזהותו. בנוסף, אהב כתיבה וחלם לטייל בכל העולם.
אלישי התעקש להתגייס לשירות קרבי אף ששובץ בתחילה לתפקיד בתחום המחשבים. הוא התגייס לחיל השריון, שובץ בגדוד 52 והיה לוחם מצטיין.
אלישי לחם ברצועת עזה במשך יותר משנה ונפל בה בי"ז בתשרי תשפ"ה, 19 באוקטובר 2024. נטמן בבית העלמין הצבאי בדימונה.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
