נוה, בן לנועם ועפרה, אח לעמיחי, ראשית, יהודה, מעיין והדס, נולד בכ“ב בסיוון התשס“ב (02.06.2002) בפתח תקווה, מגיל שנה התגורר בלוד והיה ללודאי גאה. נוה למד במוסדות החינוך שבעירו, בבית הספר היסודי נועם נריה ובישיבה התיכונית ’צביה‘ בלוד. עם תום לימודי התיכון, הצטרף למכינת עין פרת שבכפר אדומים.
נוה היה נער מחונן, הרבה לקרוא פרוזה, הגות ושירה, היה חניך ומדריך בבני עקיבא, התנדב בעמותת שמחה לילד. נוה ארגן וסחף אחריו מיזמי התנדבות ועשייה בעיר והיה מתנדב עירוני מצטיין. המוזיקה הייתה שירת חייו, נוה ניגן בקלרינט ובפסנתר, שימש כנגן בתזמורת הייצוגית של עירו, לוד. נוה אהב את הארץ, את שביליה, את ההיסטוריה
שלה. הוא הרבה לטייל והשלים את שביל ישראל.
נוה היה מנהיג, תמיד במרכז החבורה, הוא ניצל את מנהיגותו כדי לראות את מי שהחברה נוטה להתעלם ממנו.
תמיד היה במקום בו היו צריכים אותו, בהרבה מרץ, הקשבה, ענווה ושמחת חיים.
נוה התגייס באוגוסט 21‘ לסיירת מטכ“ל. במאי 23‘ סיים מסלול והיה ללוחם. נוה היה בן זוגה של שני.
בשמחת תורה תשפ“ד, ביטא את אומר חייו בגופו כשבחר להיכנס ללחימה בקיבוץ בארי, על אף ששובץ להיות בפינת הטיפול בפצועים. שם בין בתי הקיבוץ כשהוא חוצץ בין אויב לאוהב נפל בקרב.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
